I-CORE - Israeli Centers Of Research Excellence I-CORE - Israeli Centers Of Research Excellence I-CORE - Israeli Centers Of Research Excellence תכנית מרכזי המצוינות

תכנית מרכזי המצוינות (תכנית I-CORE)

הרפורמה בהשכלה הגבוהה

הרפורמה בהשכלה הגבוהה

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל

 

רקע

 

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל צמחה באופן ניכר מאז שנות ה-90, מ-70,000 סטודנטים לפני שני עשורים, ל-300,000 השנה, ומ-7 אוניברסיטאות בלבד ומספר מצומצם של מכללות, ליותר מ-60 מוסדות הפזורים לאורך כל המדינה. התרחבות זו תרמה באופן משמעותי להנגשת ההשכלה הגבוהה לציבור הרחב ולמוביליות החברתית.

 

יחד עם זאת, התקציב שהועמד להשכלה הגבוהה בישראל לא צמח באותה מידה, ולכן מוסדות רבים ספגו צמצומים במקורות הכספיים - הן אבסולוטית והן יחסית למספר הסטודנטים. אלו הביאו בתורם לצמצום במספר חברי הסגל האקדמי, לעלייה בגיל הממוצע של הסגל האקדמי, לבריחת מוחות, ולהדרדרות באיכות ההוראה ובציוד המחקרי.

 

הצורך לחזק את ההשכלה הגבוהה בישראל עלה לראש סדר העדיפויות הלאומי בישראל בשנתיים האחרונות בקונצנזוס לאורך הקשת הפוליטית והמדינית. אלו אפשרו לעצב תכנית רב-שנתית, ולהבטיח עלייה בתקציב הממשלתי של ההשכלה הגבוהה לאורך שש השנים הבאות, בסך מצטבר של 7 מיליארד ש"ח.

 

יעדי התכנית

 

תכנית הרפורמה הרב שנתית, אשר עוצבה ע"י הוועדה לתכנון ולתקצוב, מתמקדת בשלושה יעדים:

  1. קידום ותמיכה במצוינות מחקרית ובהוראה

  2. שיפור הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות מודרות, בפרט לאוכלוסייה החרדית ולאוכלוסיה הערבית

  3. שדרוג תשתיות מחקר והוראה

 

יוזמות עיקריות

 

על מנת לממש יעדים אלו, הוחלט לפעול במספר מישורים עיקריים:

  • הקמת מרכזי המצוינות – יצירת מסה קריטית של חוקרים ישראליים מוכשרים בתחומי מחקר מבטיחים, בניית תשתיות מחקריות וקידום שיתופי פעולה בין-מוסדיים.

  • הכפלת מענקי המחקר התחרותיים.

  • רפורמה במודל התקצוב – המודל החדש מספק תמריצים ברורים למוסדות לפעול ע"פ יעדי תכנית הרפורמה, כולל תמריצים לגיוס חברי סגל חדשים.

  • פיתוח פלטפורמות הוראה חדשניות וכלים לעידוד אינטגרציה של סטודנטים חרדים וסטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה.

 

זרקור על גיוס חברי סגל

 

על מנת לקדם ולתמוך במצוינות המחקרית ובהוראה, חשוב לעודד ולאפשר למוסדות להשכלה גבוהה לקלוט חברי סגל חדשים ומוכשרים. ההגדלה המשמעותית בתקציב ההשכלה הגבוהה (7 מיליארד ש"ח נוספים לאורך תקופה של 6 שנים, מעבר לבסיס התקציב העכשווי המקורי שעמד על כ-7 מיליארד ש"ח לשנה) נועדה לאפשר זאת.

היעדים אשר ות"ת הציבה, במונחים של גיוס חברי סגל, הם מאוד שאפתניים. היעד הוא שהאוניברסיטאות יגייסו כ-1,600 חברי סגל* בתוך תקופה של שש שנים – מתוכם כחצי יהיו למשרות חדשות שייפתחו, וכחצי יחליפו חברי סגל שיפרשו במהלך התקופה מהלך זה אמור להביא לגידול של 15% במספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות. במכללות יגוייסו כ-400 חברי סגל נוספים* למשרות חדשות, אשר יביאו לעלייה של 25% במספר חברי הסגל. הסגל החדש שיגוייס יקלט ויועסק ברובו דרך הערוצים הרגילים של המוסדות, וחלקו - בתחומי מחקר מסוימים – דרך תכנית מרכזי המצוינות.

הגידול במספר חברי הסגל כמובן יביא גם לקיטון ביחס מספר סטודנטים לחבר סגל. היעד הוא להקטין יחס זה מ-24.3 לכ- 21.5 באוניברסיטאות, ומ-38 לכ-35 במכללות. הקטנת יחס זה הינה מרכיב חשוב לשם שיפור איכות ההוראה.

הגידול המשמעותי הזה במספר המשרות של חברי הסגל, יחד עם הציוד שדרוג תשתיות מחקר והוראה, ועלייה בגודל מענקי המחקר התחרותיים, אמורים לסייע לישראל בהתמודדות עם "בריחת המוחות", ולסייע לחוקרים הישראליים הטובים ביותר מהארץ ומחו"ל, אשר מבקשים לקיים את עבודתם המחקרית בארץ, לעשות זאת, בסטנדרטים האקדמיים הגבוהים ביותר.

 

*המספרים הם ב-(FTE (full time equivalents, כלומר מספר האנשים שיגוייסו יהיה גבוה יותר.

 

לצפייה בנאום פרופ' טרכטנברג, יו"ר ות"ת, בכנס ראשי הנציגויות של ישראל בעולם, משרד החוץ, דצמבר 2011, לחץ כאן